יום שלישי, 7 במאי 2013

לאחר שלוש שנים




ושוב הדלת נסגרת
ושוב אני אוספת את האנרגיות שלי
כמו את צעצועי הנכד
שנותרו פזורים על הרצפה
ושוב אני מנסה למצא
את נקודת המרכז
שבה אני.
ולמרבה הפליאה
האפשרות
הולכת ומזדהרת
עד שהיא
הופכת
טבעית כל כך
ונטולת מאמץ
כמו צחוק...

אורנה גל   2013

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה