רק בחורף
אפשר לראות צבעים.
האור מאפשר את כל הקשת.
השמיים-
לא עוד מדבר בוהק וחד גוני.
עכשיו
אפשר לראות בהם את כל הצורות והגוונים
וסיפורים שלמים
נטווים באריגי העננים.
האדמה ירוקה סוף סוף
ומצחקקת פרחים.
שלוליות שמחות מתיזות מים
במקורי הציפורים,
ולא מקפחות במאומה
את מגפי הילדים.
הרוח השורקת
מנסה לאיים לפעמים,
מזיזה את רהיטי המרפסת
ומקרקשת בתריסים.
אבל שמחת החורף
לא מתרגשת מאיומים.
כל הסימנים, הרי, מעידים
על חיים.
אורנה גל 2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה