כל צעד קדימה אל מקום חדש,
הוא גם צעד של פרידה מהמקום הישן.
המקום החדש עוד טרם הפך לממשות
והמקום הישן כבר הולך ונעלם אל תוך ה-אי ממשות.
ובין לבין,
בעוד הישן מתפוגג
והחדש מנסה להבנות,
נכנסת הבהלה
ומקבלת ממשות ברורה בתכלית,
שומרת על המרחב המתפנה,
עד סוף עונת המעבר.
אז היא נעלמת מעצמה
ומפנה את המקום לנבטי הפוטנציאלים החדשים,
שהצליחו בכח הכוונה
והאהבה
לצמוח באדמה החדשה.
אורנה גל 2016
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה