שיר הוא כמו
צילום סטילס,
תופס מצב רוח של רגע
ומשאיר אותו צרוב, כמו שהוא,
על דף שהולך ומצהיב
הולך ומצהיב
עם הזמן.
או אולי,
שיר הוא כמו
צילום סטילס,
תופס מצב רוח של רגע
ומשאיר אותו צרוב
במילים
וכל תודעה שנתקלת בו,
במקרה או שלא במקרה,
יכולה לחדש בו
ולהתחדש עימו,
גם בחלוף הזמן.
אורנה גל 2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה