צבי הבנאי

במרחבים הפסטורליים של ילדותי

פרחי תפוז ואשכולית
משכרים את האוויר בהצהרה בוטחת
של חיים,
התורמוסים והסביונים פורחים בעיתם,
הקיץ חם
ובחורף בגדים מתייבשים
אל מול תנור הנפט.

במרחבים הפסטורליים של ילדותי
צבי הבנאי ממלמל משהו לעצמו
כל הזמן
מנהל שיחות עם רוחות הרפאים של חייו.
המבוגרים אומרים שהוא עושה עבודה טובה
ולוחשים שהוא היה "שם".

במרחבים הפסטורליים של ילדותי
אמהות צעירות ואבות צעירים,
דלתות נפתחות, כלי עבודה מושאלים,
וקולות רדיו נשמעים מן החלונות,
ילדים רוכבים על אופניים
למכולת, לבית הספר או סתם,
משחקים במחבואים או בתופסת
וקולות אימהיים מכנסים אותם הביתה
לעת ערב.

במרחבים הפסטורליים של ילדותי
צבי הבנאי ממלמל משהו לעצמו
כל הזמן
מדבר אל הקירות הריקים של ביתו.
המבוגרים אומרים שהוא עושה עבודה טובה
ולוחשים שהיו לו אשה וילדים "שם".

במרחבים הפסטורליים של ילדותי
ילדים מלקקים דבש דבורים
ופרחי תפוז מלווים את שנתם,
ושאלות שאין להן מענה בפרחים
פוערות בהם חרך הצצה
אל אפשרויות אחרות של הוויה,
איומה,
שנרמזת בלחישה מהוסה
מחוץ לטווח השמיעה
של חלומות התפוז והדבש.

 

אורנה גל   2012

(נכתב לזכר צבי הבנאי-יהי זכרו ברוך! )