הראו לי עץ עירוני,
נטוע בים של אבן וזכוכית,
והנה גם הנוף ישר הזווית ביותר,
צומח להיות משהו חי,
מופז באור,
בלתי נשלט
ובלתי צפוי,
כמו זיכרון מהבהב
מיערות עד.
אורנה גל 2015
השיר נכתב בהשראת ציור של האמנית עמית גל אישטיין.
השיר נכתב בהשראת ציור של האמנית עמית גל אישטיין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה