על שפת הכנרת

סבתא

נושאת על גבה

עשרות שנים שכבר נחוו,

ושימחו, והיקשו, וריפאו וצילקו,

עשרות שנים שכבר בערו,

ועכשיו הם שקי פחם

על שכם.

 

ומי תהייה חנה'לה בסיפור הפחמית הזה?

 

חנה'לה הקטנה

זוהרת בחושך בתוך סבתא פחמית,

קטנה ונחבאת אל הכלים.

הנה היא

ילדה על שפת כנרת.

טיול משפחות,

לינה על גדת הכנרת ממש,

בתוך אוהל קטן עשוי משמיכות,

כמו שהיו נופשים פעם,

בין אמא לאבא

עולמה מוגן וחושיה פתוחים.

 

היא עדיין איננה מכירה את סבתא פחמית.

היא עדיין רק ילדה קטנה

מרוכזת כולה באיוושת הגלים

של כנרת בלילה

וכבר מתרקם בה השיר הראשון שלה,

אותו תכתב אחר כך

ותניח למשמרת במחברת צהובה.

 

יום יבוא,

וכאשר יכבד משאה של סבתא עליה,

תצא חנה'לה מזכרונותיה

ותזכיר לה את איוושת הכנרת

בלילה

גלים קטנים מפכים

בתנועה ריתמית

וכל גל קטן הוא כמו פעמון

צלול,

וכל גל קטן מרשה לסבתא להוריד את השק

על שפת הכנרת

להיות שוב ילדה

ורק להקשיב להמייה.

 

 

אורנה גל  2015